החלטה בתיק ת"א 3483-09

1.      לפני בקשה לעיון מחדש בהחלטת כבוד הרשם אורי פוני מיום 19.4.09 בעניין מתן פטור מאגרה לתובעת.

ההליכים בתיק:

2.      ביום 9.3.09 הגישה התובעת בקשה לפטור מתשלום אגרה. הבקשה נתמכה בתצהירו של מנהל התובעת מר בסאם חליל (להלן: " מנהל התובעת"). בבסיס הבקשה עמדה טענת התובעת כי אין ביכולתה לשלם את האגרה שסכומה עמד על 15,000 ש"ח .

3.      המדינה הודיעה לביהמ"ש כי לאחר שבחנה את הבקשה לרבות תצהירו של מנהל התובעת ואישורים שונים הנוגעים למצבה הכלכלי של המבקשת, שהיא מסכימה למתן הפטור כמבוקש.

4.      ביום 6.4.09 ניתן הפטור מאגרה לתובעת ע"י כבוד הרשם אורי פוני אשר קבע כי:

"לאור עמדת המדינה אשר אינה מתנגדת למתן פטור מתשלום אגרה אני נעתר לבקשה ופוטר את המבקשת מתשלום האגרה ככל שהמבקשת תזכה בתביעתה יחול תשלום האגרה על הנתבעים".

5.      התובענה הועברה לטיפולו של מותב זה, ובמסגרת ההליכים המקדמיים הנתבעים 1 ו-2 הגישו בקשה להפקדת ערובה. במסגרת תגובה לבקשה להפקדת ערובה הגיש מנהל הנתבעת תצהיר נוסף (להלן: "התצהיר השני") ובו הצהיר כי  מצבה הכלכלי של התובעת הינו איתן ובמגמת שיפור החל מינואר 2009.

6.      ביום 25.1.11 נתתי החלטה בעניין מתן ערובה וחייבתי את התובעת להפקיד ערובה בסך של 40,000 ש"ח. בחלוף כחודשיים הערובה הופקדה בקופת בית המשפט.

הבקשה שבפני:

7.      ביום 16.3.11 ביקשה המדינה דיון מחדש בבקשת הפטור מאגרה. לטענת המדינה, נוכח התצהיר השני של מנהל התובעת התעורר החשד כי במועד הגשת הבקשה לפטור מאגרת ביהמ"ש היה מצבה הכלכלי של התובעת טוב מהאמור בבקשת הפטור.

8.      עוד טוענת המדינה כי אף אם מצבה של התובעת השתפר לאחר הגשת התצהיר הראשון, הרי שעל בית המשפט לעיין מחדש בבקשה להפקדת ערובה.

9.      התובעת מצידה טוענת כי כבר מהתצהיר הראשון ניתן היה לראות שהפעילות הכלכלית שלה הופסקה לתקופת מה אך היא לא פורקה. לאחר תקופת ההפסקה התובעת חידשה את פעילותה ומצבה הכלכלי השתפר. מכאן שבמועד הגשת הבקשה לפטור מאגרה, מצבה היה קשה כפי שהוצהר על ידי מנהלה, ולאחר מכן הוא השתפר.

דיון  והכרעה:

10.  שתי שאלות עומדות להכרעתי:

א.      האם שינוי במצבה הכלכלי של התובעת מהווה עילה לשקילה מחדש של בקשה לפטור מאגרה?

ב.       ככל שניתן לשקול את הבקשה מחדש, האם קיימת סתירה בין שני התצהירים אותם הגישה התובעת הראשון בצירוף לבקשה לפטור מאגרה והשני כתגובה לבקשה לחיוב התובעת בערובה.

עיון מחדש:

11.  לביהמ"ש סמכות עקרונית לשנות החלטה קודמת (ע"א 161/73 ארדה נ' סמסונוב, פ"ד כח(2) 228). הדבר אפשרי כאשר חל שינוי בנסיבות לאחר ההחלטה המקורית (י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, ש' לוין עורך, 1995) 774) ); וגם כאשר לא חל שינוי בנסיבות, אך במצב זה " הדבר ייעשה אך במקרים נדירים, כאשר מתברר לבית המשפט כי נתן החלטה מוטעית" (ע"א 3604/02 אוקו נ' שמי, פ"ד נו(4) 505).

12.  החלטת ביניים, דוגמת החלטה בבקשה לפטור, אינה יוצרת מעשה בית דין כך ע"פ כב' השופט גרוניס בע"א 3604/02 אילן אוקו נ' יחיאל שמי , נו (4) 505: